תנ"ך יומי

מה באתר ?

קריאה בתנ"ך מתוך האתר

 

מהו תנ"ך יומי?

תנ"ך יומי הינה שיטת לימוד, על פיה מסתיימת קריאת התנ"ך כולו אחת לשנה.

בשבתות - אנו קוראים את התורה בבית הכנסת, לפי סדר פרשות השבוע.

בימות החול - קוראים את שאר התנ"ך (נביאים וכתובים - נ"ך).

באופן זה, מסיימים במקביל את כל התנ"ך תוך שנה בדיוק !

 

ייחודיות השיטה(1)

המייחד את שיטת תנ"ך יומי, הוא היותה מבססת על חלוקת הפרקים של המסורה היהודית, ולא על חלוקת הפרקים המוכרת - שהיא נוצרית(2) במקורה.

חלוקת המסורה נקראת "סדרים" ומסומנת באות ס' בכתבי היד העתיקים.

מסתבר כי בקריאה של סדר אחד כל יום, מסתיימת קריאת כל התנ"ך תוך שנה אחת בדיוק.

יש הטוענים(3) כי חלוקת המסורה לסדרים בנ"ך מיועדת מלכתחילה למטרה זו, של קריאה במחזור של שנה. זאת בדומה לחלוקת הסדרים בתורה, המתאימה לקריאתה במחזור של שלש שנים, כפי שהיה מקובל בארץ ישראל באותה תקופה.

 

איך והיכן מסומנים הסדרים ?

סימון הסדרים בתנ"ך לא מופיע בכל ההוצאות, אלא רק בהוצאות המדויקות ביותר, כגון תנ"ך קורן ותנ"ך ברויאר של מוסד הרב קוק.

תנ"ך קורן הוא היחיד בו ממוספרים הסדרים בסדר א'-ב', ולשם הדגשה אף מוקמו בצידו החיצוני של העמוד. בהוצאות אחרות מסומנים כל הסדרים באות ס'.

דוגמאות

מי שאין בידו תנ"ך עם סימון הסדרים, יוכל להיעזר בלוחות שהוכנו למטרה זו: לוח בחלוקה לפי פרקים ופסוקים ורשימת הסדרים בנ"ך.

לוחות תנ"ך יומי

 

המעיין, ימצא כי חלוקת הסדרים בנ"ך(4) הינה באופן בולט בלתי הגיונית, כלומר אינה מהווה חלוקה לפי העניין. אדרבה, לעיתים קרובות החלוקה היא בפסוק אחד לפני או אחרי תחילתה של פסקה או תחילתו של עניין חדש. לדעתי עובדה זו מהווה ראיה לטענה כי אכן מטרת החלוקה של הסדרים הינה טכנית – לשם קריאה במחזור של שנה בדיוק. לפיכך ניתן לשער, כי החלוקה בדיוק פסוק אחד לפני או אחרי סוף העניין, מטרתה לסקרן את הקורא ולעודד אותו להמשיך הלאה עוד כמה פסוקים, או לחילופין, לציין את ההמשכיות של הלימוד באופן סמלי.

 

עיקרי תכולת האתר – על פי התפריט הראשי

א.    דף ראשי – הסברים על שיטת תנ"ך יומי, דרך יישומה ופירוט עיקרי תכולות האתר.

ב.     למה תנ"ך יומי ? – למה חשוב ללמוד תנ"ך, יתרונות הלימוד על פי שיטת תנ"ך יומי ומקורות על חשיבות לימוד התנ"ך.

ג.      לוח תנ"ך יומי – לוחות להדפסה של הקריאה בכל יום מימות השנה.

ד.     דף דוגמא – צילום דפי תנ"ך להדגמת סימונם של הסדרים.

ה.    חישוב חלוקה – הסבר מדויק על האופן בו מתאימה חלוקת הסדרים ללוח השנה העברי וכן השוואה לשיטות חלוקה אחרות.

ו.       הסכמות – הסכמות רבנים לשיטת תנ"ך יומי.

ז.      קישורים נוספים – קישורים לאתרים נוספים בנושא תנ"ך ונושאים יהודיים אחרים.

ח.    צור קשר – דרכי יצירת קשר עם מנהל האתר.

בנוסף לכך, ניתן להקשיב להקלטות של התנ"ך כולו. בשלב זה הדבר מתאפשר רק על ידי רישום לקבלת הסדר היומי במייל, בראש דף זה.

 

דגשים לקריאת התנ"ך באתר

בצד ימין של הדף מופיעה דרך קבע הפניה לפרקי התנ"ך על פי חלוקת הסדרים של המסורה וסדר הקריאה של תנ"ך יומי. נוסח התנ"ך מבוסס על תנ"ך מוסד הרב קוק נוסח ברויאר, המבוסס על כתר ארם צובה וכתבי יד קרובים לו.

הקראת התנ"ך לקוחה מתוך אתר ויקיטקסט (http://he.wikisource.org).

בראש העמוד – תאריך עברי ולועזי נוכחי, וקישור ישיר לסדר הנקרא ביום זה. ניתן גם לדפדף קדימה ואחורה על ידי החיצים.

לאחר מכן מופיעה תיבת סימון, המאפשרת לבחור הצגה של פרקי התנ"ך עם טעמי המקרא (טרם הסתיימה הזנת כל הסדרים עם הטעמים).

רשימת הספרים והסדרים בכל ספר, מאפשרת ניווט ובחירת הסדר שיוצג באופן חופשי.

במטרה להקל על הקורא בקריאה השוטפת, נוסף גם ביאור של מילים קשות. הביאור יושלם בע"ה לכל התנ"ך באופן הדרגתי.

עד כה ישנו ביאור לספרים יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו וירמיהו וכן כל פרקי הארמית בספר עזרא ודניאל. ספר יחזקאל מבואר בחלקו, ונמצא בתהליך עבודה.

הביאור מבוסס על העקרונות הבאים:

א.    על מנת להקל על הקוראים, סומנו המילים המבוארות בצבעים שונים, על פי מקרא המופיע בראש הדף (שיטה זו יושמה עד כה רק החל מאמצע ספר ישעיהו).

ב.    התמקדות בביאור (תרגום) של מילים או ביטויים קשים, וניסיון להימנע מהסבר התוכן אם אין צורך בכך.

ג.      כאשר נמצא לנכון להוסיף הסבר, מעבר לביאור המילה, יופיע ההסבר בסוגריים.

ד.     כיוון שהמטרה היא לאפשר הבנה של הטקסט בקריאה שוטפת, הפירוש מנסה להיות פשוט וברור תוך התייחסות למשמעות המילה בהקשר הנוכחי. אין הפירוש מתיימר להיות מדויק לשונית.

ה.      ביטויים קשים החוזרים בסמיכות, יבוארו בהופעה הראשונה בלבד.

ו.     בראש הסדר הראשון של כל ספר יופיע מבוא קצר, אשר מטרתו לתת רקע היסטורי או אחר, שהינו חשוב להבנת התכנים. בהתאם לצורך, יופיע מבוא קצר גם בסדרים אחרים.

ז.    הפירוש מבוסס בעיקר על ספרי "דעת מקרא" של מוסד הרב קוק.